סרויה נ' מנורה מבטחים - חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.תביעתו של התובע לקבלת פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 19/9/12 בה היו מעורבים רכב שבבעלותו (ביחד עם אחיו) שהיה נהוג על ידו ורכב שהיה נהוג בידי הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת).

2.לטענת התובע, במועד התאונה הוא נהג ברכבו, השתלב לנתיב נסיעה המיועד לפנייה שמאלה ובמהלך נסיעתו בנתיב זה "חתכה" אותו הנתבעת שנהגה ברכב ולידה נסע בעלה הנתבע מס' 3 (להלן: הנתבע) ופגעה ברכבו. לגרסת הנתבעים, התאונה אירעה כאשר התובע נסע מאחורי רכב הנתבעת ופגע בו.

3.קיימתי דיון שבמהלכו העיד התובע, הנתבעת והנתבע והוגשו מסמכים ותמונות של מקום אירוע התאונה ותמונות שצולמו מיד לאחר קרות התאונה.

4.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים והעדים מטעמם, עיינתי במסמכים ובתמונות שהוגשו לי, אני סבור כי דין התביעה להתקבל במלואה. אפרט את מסקנתי.

5.התובע הציג גרסה סדורה המגובה במסמכים באשר לאופן התרחשות התאונה. לפי גרסה זו, הוא נסע לפגישה כלשהי שאמורה הייתה להיערך בקניון בנצרת עלית. בהגיעו לדרך החטיבות בנצרת עלית, השתלב בנתיב נסיעה שמיועד לפנייה שמאלה לכוון חניון המשרת את הקניון. או אז, הנתבעת, שרצתה גם היא להשתלב בנתיב לפניו, עשתה כן תוך שהיא סוטה מנתיב נסיעתה לנתיב נסיעת רכבו ופגעה ברכבו. התובע הציג בין היתר מסמך המאשר את הפגישה שהיתה אמורה להיערך בקניון. לעומת זאת, הן הנתבעת – הנהגת והן הנתבע – בעלה, הציגו גרסה חסרה ולא ידעו להבהיר בפירוט כיצד אירעה התאונה. הנתבעת ציינה כך: "האטתי, הוא היה מאחוריי ופתאום הוא פגע בי". לאחר שביהמ"ש ניסה לברר הכיצד מתיישבת גרסה זו עם הפגיעה בצד שמאל של רכבה, היא ציינה כי היא לא יודעת. גם הנתבע – בעלה של הנתבעת שנסע עמה ברכב, ציין: "פתאום הוא פגע בה מאחור. היינו במסלול האמצעי כבר. כנראה שהתובע רצה לפנות שמאלה ופגע בכנף אחורית שמאלית". זאת ועוד, התובע הבהיר בעדותו כי, הנתיב בו אירעה התאונה הינו נתיב ארוך יחסית כך שהוא הספיק להשתלב בו, לנסוע בו והתאונה היתה כ- 50 מטר לפני הגיעו לצומת. תמונות שהוצגו לעיוני מאשרות כי הנתיב הינו ארוך - דבר שמתיישב עם דקדוקיה של גירסת התובע.

6.גם בחינת גרסת התובע לגופה, מלמדת כי גרסתו הגיונית יותר ומתיישבת עם יתר הממצאים. כעולה מהתמונות שהונחו בפני רכבו של התובע נפגע בפינה הקדמית ימנית ואילו רכבה של הנתבעת נפגע בכנף אחורית שמאלית. נזקים אלו מתיישבים יותר עם גרסתו של התובע ואינם הולמים את המתואר על ידי הנתבעים כי רכב התובע פגע ברכבם מאחור.

7.העובדה כי התובע התקשר למשטרה ודיווח על התאונה לאחר שלטענתו הנתבעים סירבו למסור לו פרטים, מחזקת את המסקנה כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבעים. גם נסיון הנתבע לטעון כאילו התובע היה עסוק בטלפון הנייד – מקום שלא ידע למסור פרטים על אופן התרחשות התאונה ומכאן שלא הבחין בתובע בעת התרחשות התאונה, יש בו כדי לתמוך במסקנה האמורה.

8.לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, לא ראיתי ליחס לתובע אשם תורם בשיעור כלשהו.

9.אשר לנזק, התובע צירף חוות דעת, חשבון שכ"ט שמאי – שמהסביר בחשבונית בגין תיקון הרכב. התובע הוסיף וקבע סכומים נוספים כגון אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש שלא ראיתי לפסוק בגינם סכום כלשהו.

10.אשר על כן, אני מחליט לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע, את הסך של 5150 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום התאונה ( 19.9.12 ) וכן הוצאות בסך של 350 ש"ח. הסכומים שבפסק הדין ישולמו תוך 45 ימים מהיום.

המוצגים שהוגשו במהלך הדיון סומנו על ידי ת/1 והם יסרקו לתיק הממוכן.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ד, 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: